מה אסור להזמין לישראל מעלי אקספרס

עודכן: 17 באוגוסט 2026

רוב מה שמזמינים מאלי אקספרס עובר בלי בעיה. המדריך הזה על המיעוט שלא - ועל ההבחנה שהכי הרבה אנשים מפספסים: „לא יעבוד כאן” ו„צריך אישור” הם שני דברים שונים לגמרי, ורק השני קשור לרשויות.

קודם כול: מה שפשוט לא יעבוד

ישראל היא 230 וולט, 50 הרץ, תקע מסוג H. ארבעה כשלים חוזרים:

• מתח. מכשיר של 110V בלבד יישרף או לא יידלק. מתאם תקע לא ממיר מתח - זו הטעות שהורסת הכי הרבה מכשירים. מטען שכתוב עליו 100–240V תקין
• תדר. 50 הרץ מול 60. משנה במנועים, במשאבות ובשעונים חשמליים
• תקע. תקע סיני או אמריקאי דורש מתאם. פתיר, אבל כדאי לדעת מראש
• הארקה. מכשיר שדורש הארקה, עם תקע דו-פיני, לא בטוח לשימוש כאן

ויש עוד אחד ששוכחים: בית נורה. בתי הנורה לא זהים בכל העולם, ומנורה יפה עם בית נורה שלא קיים בארץ היא רהיט.

הכלל שמאפשר לרוב ההזמנות לעבור

יבוא אישי בכמות סבירה פטור לרוב מדרישת אישור תקן רשמי. זה הכלל שבזכותו אפשר להזמין מכשיר לבית בלי תעודות.

אבל הפטור הזה לא פוטר מאישור של רשות מוסמכת כשהמוצר צריך אישור כזה. אלה שתי שאלות נפרדות, ובלבול ביניהן הוא מקור רוב הטעויות.

מה כדאי לברר, ומול מי

ציוד שמשדר ברדיו · משרד התקשורת

כל מה שמשדר וקולט: רחפנים, מכשירי קשר, מגברי אות סלולרי, נתבים, מצלמות אלחוטיות, מכשירים בתדרים חופשיים. השאלה היא באיזה תדר ובאיזו עוצמה, ומכשיר שמיועד לשוק אחר עלול לחרוג מהמותר כאן.

מגברי אות סלולרי הם המקרה הבולט - מכשיר שמגביר קליטה משדר לרשת ומשפיע עליה, וזה בדיוק סוג הציוד שכפוף לפיקוח.

תדרים סלולריים · תאימות רשת

זו לא שאלת אישור אלא שאלת תאימות: טלפון שתומך בתדרים של רשתות בסין לא בהכרח תומך בתדרים שבשימוש כאן. התוצאה היא לא „אסור” אלא „קליטה גרועה”, וקשה לתקן אותה אחרי הקנייה. הרחבה במדריך שיאומי.

ציוד רפואי · אגף אמ"ר

אגף ציוד רפואי ואביזרים במשרד הבריאות. מדי לחץ דם, מדי סוכר, מכשירי שאיפה, מכשירים לטיפול ביתי. מוצר שמשווק כמכשיר רפואי - להבדיל מגאדג'ט - נכנס לתחום הזה.

ציוד לרכב · מעבדה מוסמכת

כל דבר שמותקן ברכב ומשפיע על בטיחות או על תאורה: פנסים, מצלמות, מערכות. התקנה ברכב כפופה לאישור, ומוצר שהותקן בלי אישור הוא בעיה בטסט.

כלי טיס בלתי מאוישים · רת"א

רחפנים. מדריך נפרד: רחפנים והאישורים בישראל.

סוללות ומשלוח

סוללות ליתיום כפופות להגבלות בהובלה אווירית. זו לא הגבלת יבוא אלא הגבלת שילוח, והתוצאה המעשית זהה: חלק מהמוכרים לא ישלחו מוצר עם סוללה, או ישלחו אותו בלעדיה. עדיף לדעת לפני ההזמנה.

נושא אחר לגמרי: מה שחייב במס מהשקל הראשון

טלפונים סלולריים, טבק ומשקאות אלכוהוליים חייבים במס בכל מחיר, גם מתחת לסף הפטור. זו לא שאלת היתר יבוא אלא שאלת מיסוי, והיא נפרדת לחלוטין מכל מה שלמעלה. פירוט במדריך מיסי היבוא.

מה האתר עושה עם כל זה

בכל עמוד מוצר יש כרטיס התאמה שמריץ את הבדיקות האלה על מה שהמוכר פרסם - המפרט, אפשרויות המוצר, הקטגוריה והכותרת - ואומר על כל בדיקה בנפרד על מה היא מסתמכת.

שתי מגבלות: זו הערכה לפי מה שפורסם, לא בדיקת מעבדה, ונתון שחסר הוא לא אישור - כשהמוכר לא הצהיר על המתח, אנחנו אומרים שהוא לא ידוע ולא מניחים שהוא תקין. הניסוח הוא תמיד „נראה תואם לפי הנתונים שפורסמו”, לעולם לא „מתאים לתקן ישראלי”.

אפשר גם לסנן את כל הקטלוג למוצרים שעברו את הבדיקה - מתאים לישראל.

הערכה בלבד. את החיוב בפועל קובעת רשות המסים והמכס בישראל, על סמך מסמכים שרק היא רואה. פירוט מלא במדריך מיסי היבוא, וחישוב לסכום שלכם במחשבון.